ראשית, מעט רקע על המצב
ביטחון תזונתי משמעותו קיימות וזמינות יומיומית של מזון בעבור בני אדם. אי ביטחון תזונתי הוא מצב בו אין זמינות יומיומית של המזון. רעב המוני הוא ביטוי קיצוני של אי הביטחון, בו בשל אסון טבע, מלחמה או עוני חריף סובלת האוכלוסייה מתת תזונה, מגפות ומקרי מוות מרובים הנובעים מהם. ישנם כיום בעולם 2 מיליארד בני אדם במצב של אי ביטחון תזונתי, מתוכם 925 מליון השרויים ברעב קיצוני. ממצאים היסטוריים מראים נסיונות בני מאות אלפי שנים לתת מענה לאי הביטחון ולרעב בדמות מאגרים מזון עצומי מימדים שייסדו המדינות הקדומות. במאתיים השנים האחרונות חל שיפור משמעותי במצב, עם המהפכה התעשייתית והעלייה במיומנות ובתוצרת החקלאית. האדם הגיע לכדי העלמה כמעט מוחלטת של אי הביטחון התזונתי במדינות המפותחות, ולצמצום משמעותי שלו במדינות המתפתחות.
תהליכים עולמיים הנוגסים בביטחון התזונתי
על אף המודרניזציה והמהפכות המבורכות שהביאה, קיימים גם כעת בעולמנו תהליכים כלכליים שונים המחלישים את המדינות ומקשים עליהן להחלץ ממצב של אי ביטחון תזונתי. תהליכים אלו, שחלקם מכוונים וחלקם לא, כוללים את עליית שער הדולר ומחירי הנפט, שינויים באקלים, גידול האולכוסייה העולמית, אבדן של קרקע חקלאית לטובת בניית בנייני מגורים ועוד. רוב הנושאים מעסיקים רבות את המדינות, ונידונים בכנסים בינלאומיים על מנת למצוא פיתרון לנזקים אליהם הביאו.
השלכות גופניות של אי ביטחון תזונתי
תחת הגדרת הביטחון התזונתי נכללת לא רק צריכה קלורית מספקת, אלא מילוי צרכיו השונים של הגוף. צרכים אלו כוללים מינרלים הוויטמינים, שאינם מיוצרים בגוף אך חיוניים בעבור תפקודים שונים. מחסור בחומרים שנים יביא לתגובות גופניות שונות. לדוגמא, יביא מחסור בויטמין B1 לבלבול, הפרעות בעיכול ודיכאון, ומחסור בויטמין B6 יביא לאנמיה ומחלות נוירולוגיות שונות. משום כך, על כל ניסיון לפתור מצבים של אי ביטחון תזונתי לככלול פתרון תזונתי מאוזן, אשר מספק את גוף האדם בכמות וגם באיכות.